על תהליך הילד הפנימי מאת שי בן דור:

"אחרי שגדלתי ויצאתי מבית ההורים עדיין חייתי לפי מערכת שיפוט של מותר ואסור, נכון ולא נכון. צימקתי את עצמי על-מנת להתאים לציפיותיהם של הסובבים סביבי. כשיצאתי מבית ההורים, בלי מודע, עדיין חיפשתי מבוגרים אחרים שיהיו ההורים שלי. וזה היה מאוד קל ונוח לקחת שבריר של הורות מהמפקד בצבא, החבר-שיודע-הכל, המורה הרוחני וכן הלאה… אבל הבעיה בשיטה הזו היא שיצרתי סביבי כלא של זהב, עדיין הייתי צריך לחיות בשביל אחרים ולא בשביל עצמי. אילו רק אעז להיות עצמי, אין לדעת את אמונו של מי אני הולך לאבד.

הילד הפנימי הוא טיפול מובנה, אך גמיש, שמשלב שיחות, דמיון מודרך ועוד הפתעות ועל אף שהייתי מאוד סקפטי, הופתעתי מאוד לראות איך כל פעם מחדש אני מגלה על בשרי כיצד מקורם של הדפוסים הוא בילדות. יכולתי לראות בוודאות איך אני, במובנים מסויימים, ילד\תינוק שמתפעל גוף של מבוגר. יכולתי לראות את זה גם אצל אנשים אחרים, מבוגרים ממני בהרבה. אז, התחיל תהליך שבו לאט לאט חדלתי מדפוסים ישנים, שמקורם הצטמקות והתגוננות (כיאה לילדים) והפכתי ליותר ויותר האבא והאמא של עצמי. יכולתי לאפשר לעצמי כמבוגר להשתטות ולצחוק ללא מעצורים או סיבות ולצד זה לקחת החלטות כואבות ובוגרות ביותר קלות ויעילות.

דיה היא מטפלת משכמה ומעלה. היא ניחנת ברגישות חסרת תקדים, אמפתיה משכרת ומקצועיות טיפולית. איתה הרגשתי סוף סוף בנוח לחשוף את כל עולמי, כי ידעתי שיש לי על מי לסמוך."

הדס בלאיש כותבת על תרפיית הילד הפנימי (תרפיית הפריימל) עם דיה גולן:

"אחד הדברים הראשונים שקורים, או לפחות הדבר הראשון שקרה לי בקליניקה של דיה, הוא שגיליתי שהכל בסדר. לא משנה כמה חפרתי לעומק והבאתי דברים קשים מעצמי ולא משנה כמה התנהגתי בצורה "לא נורמלית" לא היה שום מבט, מצמוץ עיניים או הרגשה שמשהו לא בסדר. "הדבר הראשון והכל כך חשוב הוא שאני באמת אוהבת את המטופלים שלי" – זה מה שדיה ענתה לי כשאמרתי לה שעוד לא עשינו כמעט כלום ועוד בקושי נפגשנו וכבר קורה כאן שינוי גדול שלא קרה לי עדיין בשום מקום אחר. מסתבר שכשיושבת מולך מראה כל כך נקייה, כל כך מכילה וכל כך אוהבת – זה בלבד משיל מאיתנו בני האדם שכבות גדולות מאוד של סבל שאנחנו סוחבים איתנו. זה חלק מהותי כשעוברים טיפול אצל דיה, דבר ראשון מרגישים אהובים. מוזר כמה הדברים הכי פשוטים לא קורים בכל כך הרבה מקומות בעולם ומוזר איך כשהם קורים אנחנו מגלים שזה כל מה שהיה צריך בשביל שניפתח.

ואז מתחילים לחפור לעומק, לנבור ולהביא את כל מה שיושב לי במודע, בשכבה הראשונה, בזיכרון הכי יום יומי שלי מהילדות ומציפים את זה ודיה יושבת קשובה במאה אחוז וכותבת הכל, כי היא הולכת להכיר אותי בדיוק ואם לא יותר ממה שאני מכירה את עצמי. הכל צריך לצוף מעלה, אני הולכה לעבור תקופה שבה כל מה שקורה בחיי יתקשר באופן טבעי לילדות שלי וקיים סיכוי שזה יהיה לא קל אבל אני מוכנה לזה ואני רוצה לעבור שינוי, ואחרי שראיתי חברים שלי משתנים ושוברים דפוסים אני יודעת שגם אני אוכל.

את היתר אעדיף לא לכתוב כי זה פשוט עלול להרוס, מכאן זה מסע אישי שכל אחד עובר בדרך שלו והדלת פתוחה לאין ספור תהליכים וכל אדם הוא אחר, הדבר היחיד שבטוח הוא שדיה תהיה שם לחבק אתכם, לכוון אתכם ולהעביר אתכם את המסע של החיים שלכם, מסע מהסוג שישנה את כל מה שמזמן רציתם להשאיר בעבר.

אז בהצלחה, הגיע הזמן גם שלכם להכיר את הילד הפנימי שלכם."

ינאי רימר, ת"א, כותב על דיה גולן ועל תרפיית הילד הפנימי (תרפיית הפריימל):

"השינוי שעברתי מאז תרפיית הילד הפנימי שעשיתי עם דיה לפני יותר משנה הוא כל כך משמעותי, חזק ומבגר מבחינת מי שאני היום, שבהרבה מקרים שאני מנסה להיזכר במי שהייתי לפני קצת יותר משנה אני מתקשה להיזכר.

אני זוכר שבאחת הפגישות הראשונות שלי בסנגהה (הקבוצה שדיה מנחה בת"א) הייתי מאוד מסוגר וחרד. מאוד פחדתי לפתוח את זה בקבוצה אז ניגשתי בסוף המפגש לדיה בשיא ביישנותי ולא בדיוק הצלחתי לבטא את עצמי. דיה מיד ידעה להפנות את תשומת לבי לאותו הפחד שתוקף אותי כשאני רוצה לבטא משהו בפני אמא והסבירה לי קצת על דפוסי הילדות הפרימליים שמלווים אותנו לאורך חיינו הבוגרים – אותם הדפוסים שנהוג לכנות אותם "הילד הפנימי".

כבר מאותה שיחה קצרה שדיה עשתה איתי בסוף מפגש הסנגהה ההוא הרגשתי שיש מישהו שאשכרה מבין מה הולך אצלי בפנים בצורה פנומנאלית, מישהי שיודעת להתחבר אלי רגשית ולהוציא ממני את הטוב שבי. הייתי בעבר בכמה פגישות אצל פסיכולוג, ניסיתי כל מיני סוגים של מאמנים אישיים, אבל עם דיה מיד הרגשתי שהיא מצליחה לראות ולהבין את מי שאני באמת בצורה הכי חדה ונקייה שאפשר ומיד נתנה לי את ההרגשה שהכל בסדר ושאני בידיים טובות. כל ההבנות האלה קרו בשברירי שניה וכבר בשבוע לאחר מכן מצאתי את עצמי בקליניקה שלה מתחיל את תהליך תרפיית הילד הפנימי.

תוך כדי סשנים חוויתיים שבמהלכם חוזרים לתקופת הילדות וחווים את כל הרגשות של הילד הפנימי, התחלתי לזהות ולהכיר באותם דפוסים. יותר מזה, ראיתי מאיפה הם מגיעים ואיך הם נוצרו, גיליתי שאני לא צריך לפעול לפיהם בחיים שלי כאדם בוגר ולמדתי איך לזהות מתי אני פועל מתוך דפוס רגשי ופריימלי (ראשוני) שמגיב באופן לא מודע ליחס של ההורה אל הילד שהייתי לפני שנים. לראות את הכעס המודחק שחבוי שם עמוק כלפי ההורים, להכיר בכעס הזה ולא להכחיש אותו ודרך ההתמודדות עם הכעס גם לראות את ההורים כבני אדם מהשורה בלי לצפות שהם יהיו משהו אחר ולמצוא את הדרך לסלוח. דבר שפתח לי דרך מדהימה ליצור קשר הרבה יותר בריא ומקבל עם ההורים, שמתבטא גם ביחס שלי אליהם וגם ביחס שלהם כלפי.

והדבר החשוב ביותר שלמדתי מדיה הוא לאוהב אותי בדיוק כפי שאני ולחיות קודם כל בשביל עצמי ולא בשביל אף אחד אחר. ולקבל באהבה את הילד הפנימי שלי ואת כל הדפוסים שבאים איתו בלי שיפוט. התהליך המדהים הזה ממשיך לעשות את עצמו במהלך החיים גם הרבה אחרי הסשנים בקליניקה של דיה, כאשר בכל מיני סיטואציות אני שוב מזהה דפוסים "ישנים חדשים". אבל ההבדל היום הוא שקיימת היכולת להתבונן פנימה באמת, לראות את הדפוס ומאיפה הוא מגיע, להכיר בו ולקבל אותו באהבה ולאחר מכן גם לראות שאני יכול לפעול באופן חופשי יותר בלעדיו ולעצור אותו ברגע שהוא עולה.

אין הרבה מקומות בהם אתה מקבל את האפשרות וההזדמנות להיות בדיוק מי שאתה, להרגיש שמותר לך להרגיש כל רגש שעולה, לחוות כל חוויה שעולה בין אם זה כעס אימתני או עצב עד דמעות ובין אם זה צחוק מתגלגל ואושר עילאי. דיה מאפשרת לך להכיר את עצמך כמו שאתה באמת כי מותר להרגיש כל מה שעולה בך, אין צורך להסתיר דבר והכל מתקבל בחמלה ואהבה.

אז כמו שכתבתי בהתחלה, אני קצת מתקשה להיזכר בדיוק באיך הייתי לפי התהליך הזה, אני רק יכול להגיד בוודאות שאני זוכר שהגעתי כילד מפוחד, דיכאוני, חסר ביטחון ומלא ברחמים עצמיים והתהליך הזה עשה אותי אדם בוגר, משוחרר, יציב, כנה ובטוח שלא מרחם על עצמו ובעיקר אוהב את מי שהוא.

תודה על הכל :) "