מפגשים חד שבועיים של מדיטציה ושיח אמת (סטסנג) בימי רביעי עם דיה גולן

ימי רביעי ב 20:00 
בכתובת - רח' בן שמן 4 תל אביב. קומה 3 מימין למעלית

מפגשי הסנגהה הוקמו כדי לאפשר מרחב שבו יכולים אנשים להיפגש במרחב של לב ומודעות, למדוט ולדבר בכנות על מה שקורה בחוויה האישית בדרך ההתעוררות.

משמעות המילה סנגהה בסנסקריט היא – קהילה של מחפשים –
מפגשי הסנגהה הם מרחב עצמתי לאלו המעוניינים לעבור את תהליך ההתעוררות שלהם גם עם קבוצה ההולכת דרך דומה, המאפשרת הידהוד של אמת ואהבה. "הסנגהה מהתעוררות להארה" היא קהילה פעילה של מחפשים ותיקים וחדשים כאחד. המרחב של מפגשי הסנגהה מאפשר יצירת מערכת יחסים מיוחדת בין האנשים החברים בקהילה. מערכת יחסים של כנות, שיתוף והקשבה מתוך חמלה.

הסנגהה היא מרחב של כנות ואהבה-
האהבה והכנות הזו מתאפשרת מתוך המרחב המזמין כל אחד להיות מי שהוא, כמו שהוא ולחקור בעצמו את התשובות לכל השאלות. הכנות הזו בחדר משחררת אותנו כמעט באופן אוטומטי מהצורך להיות אחרת מאיך שאנחנו, מהצורך "לשחק תפקיד" כזה או אחר או "לספר לעצמנו סיפורים". ופותחת מקום של חמלה ואהבה לעצמינו ולאחרים.

הסנגהה היא בית ובית ספר אוהב –
זהו מרחב בו אני יכול ללמוד על עצמי ועל ההתנהלות שלי בחיים ולפגוש דרך הסתכלות אלטרנטיבית למה שאני רגיל. באמצעות החקירה בסנגהה, אני לומד על עצמי מחדש עם השינוי המתמיד שמתרחש בתוכי ומתחיל לחיות את חיי מנקודת מבט רעננה, פתוחה שסקרנית לגלות מה יקרה ברגע הבא. התהליך המופלא הזה מכונה גם התעוררות. אני מתעורר מחלום ישן בו חלמתי את עצמי ואת העולם , אל דרך הוויה חדשה. הסנגהה מלמדת דרכים חדשות להתבוננות במציאות, על מנת שנוכל להשתחרר מהסיפורים והרעיונות שלנו על עצמינו ועל העולם, ונוכל לראות את המציאות כפי שהיא מתגלה בכל רגע מחדש. הסנגהה היא המקום לגלות בעצמינו. תפקיד המורה הוא לכוון, לעזור לשאול את השאלות הנכונות וללמד כיצד אני יכול לחקור ולגלות את התשובות לכל מה שעולה בתהליך האישי.

מוזמנים לראות - סרטון קצרצר על הסנגהה
וסרטון קצרצר על מהי התעוררות

ימי רביעי 
בשעה 20:00
בכתובת - רח' בן שמן 4 תל אביב. קומה 3 מימין למעלית
טלפון לפרטים: 054-4650450 ( אורן)

פרטים נוספים:
חבר חדש המצטרף לסנגהה מתחייב לחודשים.
ניתן לבוא למפגש ניסיון ולהצטרף
חברי סנגהה וותיקים מוזמנים להגיע כל השנה.
מחיר ערב סנגהה – 100 שח.

חברי סנגהה משתפים מהחוויות שלהם בסנגהה : 

"דיה מדברת עם חברי הסנגהה בגובה העיניים, מסבירה בבהירות ועונה בכנות לשאלות שנשאלות. במפגשים היא משלבת כלים שונים מעולם התרפיה, המדיטציה והזן, כך שכל מפגש הוא חוויה ייחודית שאינה דומה לחוויית המפגש הקודם. בדרך יצירתית, מציעה דיה תמיד דרך חדשה לראיית המציאות ושמה דגש על "ייצוא" התהליך מהחדר ויישומו בחיי היום יום. הגעתי לסנגהה עם מודעות כלשהי למה קורה פה באמת בעולם, ומצאתי מאגר אינסופי של ידע חדש. כל מפגש הוא הזדמנות פז לגלות את עצמך קצת יותר ולהבין דברים כל כך עמוקים על ההווייה שלנו. החלק הבאמת חזק הוא שלאט לאט מרגישים איך בתוך המרחב הזה של המודעות אנשים באמת מביאים לידי ביטוי את את התגליות וההבנות שלנו מהמפגשים, ומתנהגים "פתאום כל כך אנושי ואמיתי אחד לשני, כמו שבחיים לא דמיינו שאנחנו יכולים. הסנגהה זה הבית הרוחני שלי, והוא כל כך מאפשר ואוהב. זה רווח נקי לנשמה וגילוי פונטציאלים חבויים אדירים. המון בחסדה של המנחה דיה, שהיא פשוט באר אינסופית של אמת, חכמה ואהבה, אותם היא מפזרת בלי כיסוי בכל מפגש! " שירן כהן

"הרגע הזה הוא כפי שהוא, לא חסר בו דבר. נכון, בדר"כ יש בו תחושה של חוסר – כי יש כאב ואנחנו רוצים שהוא יעבור, כי יש געגועים ואנחנו רוצים להיות עם האדם שאנחנו מתגעגעים אליו, כי אנחנו מצפים או מתרגשים ממשהו ולא יכולים לחכות כבר שהוא יגיע. אבל תחושה של חוסר לא מעידה על קיומו של חוסר, בדיוק כפי שחרדת נטישה לא מעידה על כך שמתרחשת נטישה. אנחנו מבלים את כל הזמן שלנו בלנסות להשלים החוסר הזה – קונים דברים, מחפשים להיות בחברה של אנשים, מעסיקים את עצמינו, אבל שום דבר אף פעם לא עובד, תחושת החוסר לעולם לא הולכת. וזה לא בגלל שאנחנו עושים משהו לא נכון, אלא משום שמעולם לא חסר דבר, החוסר מעולם לא היה אמיתי ולכן אין שום צורך למלא אותו. הרגע הזה הוא בדיוק כפי שהוא, עם הכאב, חוסר הנוחות, ההתרגשות, הפחד, השיעמום. התחושה שהוא שמשהו בו לא בסדר, שמשהו חסר, שמשהו צריך להיות אחרת – זו האשליה. וברגע שהיא מתנפצת, לא חסר עוד דבר.
אני לא סתם עושה טיזינג, יש דרך לראות דרך האשליה, לראות את המציאות כפי שהיא, ויש מישהי שאני מכיר שממש טובה בלעזור לאנשים לעשות את זה. ברביעי הקרוב יתקיים ערב מבוא לקבוצה החדשה של הסנגהה מתהעוררות להארה בתל אביב, אם גם לכם נמאס לסבול בגלל האשליות שלכם – בואו." מיכאל פיין

"חצי שנה בסנגה ואיזו תקופה שזאת היתה! כי בכל פעם שנסעתי לסדנא או השתתפתי במדיטציה אקטיבית יצאתי מאושרת. הכל היה פתור מבחינתי. כל הדילמות הגדולות והקטנות. אבל אז מגיעה המציאות והיא הרבה יותר מורכבת. אז גם מגיעה החשיפה לאנשים נחמדים ומקסימים שלא נמצאים בתהליך התעוררות. ולפעמים זאת כמעט התנגשות קוסמית. הסנגהה היא מרחב נשימה בשבילי. היא מרככת את הקונפליקט בין האדם החדש שאני הופכת להיות (וזה תהליך מבהיל ומגניב כאחד) לבין הסביבה שלי שלא משתנה בהכרח יחד איתי. בסנגהה אני פוגשת אנשים שונים ממני ודומים באופן מפתיע. פה אני פוגשת את דיה, שיודעת לרכך עבורי את ההתמודדויות שהחיים מציבים בפני וגורמת לי להסתכל בחיוך כמעט על הכל.
יחד עם דיה וחברי הסנגהה תהליך ההתעוררות שלי עף קדימה בדילוגים מדהימים וזה המון המון עבורי." מיכל אלוני

" מרגיש לי ששום דבר שם לא נלקח כמובן מאליו. אני לא יודעת איך הוא נלקח בעצם, אבל אני יודעת שאני יכולה לשאול ולהטיל ספק בכל תופעה ותופעה. כל דבר שעולה יכול להלקח בחשבון או לצאת מהמשוואה ברגע. בסנגהה אפשר להרגיש. אפשר להיות בהקשבה לדברים שאני בדר"כ מזמזמת לעצמי כל היום. האם זה חלק ממני, או שזה שלי כי זה היה קודם של מישהו אחר. ואם זה חלק ממני, האם אני רוצה את זה בכלל? ואם זה חלק ממני אז זאת אני? ושוב השאלה- מי אני, עולה לי שוב ושוב כשאני נמצאת בחדר הזה. ברגע שאני נכנסת. רציתי לשתף דבר נוסף שאולי יהיה מובן ואולי לא- יש משהו בחדר הזה ובאנרגיה של כל הכפרות ושלך, שפשוט עושה לי משהו בגוף. למדוט- זה תמיד אפשר בכל מקום, אבל בסנגהה זו תחושה בגוף. אולי זה פשוט שחרור הפחד." עדי פשיאנטי סומך

"ההתעוררות שלי הגיעה, כמו אצל רבים אחרים שפגשתי, אחר חוויה ממוטטת עולם. חוויתי אבדן אישי שלא אפשר לי להמשיך להתייחס לעולם כפי שהכרתי אותו קודם, ואחרי שנה של חוסר נוחות בתוך המציאות "הרגילה", נסעתי רחוק כדי לראות יותר ברור. כשחזרתי מהמסע שלי במזרח לפני שנתיים בערך, חיפשתי שני דברים: סנגהה ומורה. אלה דברים שלמדתי עליהם ככל שההתעוררות קיבלה מענה רב יותר ויותר מהעולם הרוחני. מתוך רצון להעמיק בדרך חיפשתי את מה שייתן לי את התמיכה שהייתי זקוק לה בדרך. ובתוך זה הייתה לי התחושה שהמורה תהיה אישה, מישהי שתסייע לי בראיה הזו שהייתה חסרה לי.
ואז, לפני שנה בדיוק בזורבה הראשונה שלי, נתקלתי בדיה. יותר נכון ראיתי את הפרצוף המחייך שלה מודבק בכל משטח אפשרי באשראם. כשהגעתי למתחם הסנגהה והקשבתי לסטסנג הראשון שלי, אי אפשר היה להכחיש את החיבור למילים ולאשה. שמעתי שם, ואני שומע במפגשים ובתוכי שוב ושוב מאז, את האמת לגבי מה שקורה מסביבנו, מה שקורה בתוכנו, ואיך אין למעשה הבדל בין הדברים. והמילים מצלצלות נכון, הן מגיעות מבחוץ ומתחברות לאמת פנימית שתמיד הייתה שם ורק חיפשה ניסוח.
מהמפגש הראשון נפתחה בפני דרך מלאה באמת, הקשבה, צחוק וחיבוקים. כמו בכל התחלה זה היה לא פשוט, עם לא מעט מחשבות ופחדים, שלפעמים עדיין עולים אבל פחות משכנעים אותי. אני יודע שבימי רביעי בערב יש לי משפחה שתקבל אותי ובית שיכיל אותי, גם אם לא בא לי לבוא, וגם אם מתחשק לי להיות הגרסה הכי לא נעימה של עצמי. דיה משרה נוכחות שמרחפת מעל ומכווינה את הטון, אבל את מה שקורה שם באמת בחלל הקטן והמופלא מייצרים החברים בסנגהה. אנחנו בונים שם אנחנו שאפשר להיות בו אני וגם לא להיות בו שום דבר כלל. החוויה היא לא אחת. יש בסנגהה עליות ומורדות, לפעמים תחושה של 'מה לעזאזל קורה פה', לפעמים ניתוק כואב, לפעמים סתם כלום ולפעמים רחם עוטף שקשה לעזוב אותו. ואין מפגש שדומה לרעהו, אין חוויה שחוזרת על עצמה במלואה. אני אוהב את הסנגהה." יובל ברמן

"לסנגהה הגעתי דרך חבר, שאמר לי שאם אני אוהב מדיטציות, אני אוהב גם את זה. שנים תרגלתי מדיטציות ולמדתי פילוסופיות רוחניות, אבל הסנגהה היתה עבורי משהו אחר. גיליתי מימד אחר של התהליך הרוחני, ושבעצם הייתי תקוע כל השנים בתוך הראש. גיליתי שזה תהליך שלוקח זמן ומאד קשה לעבור אותו לבד. ובעיקר גיליתי שרוחניות לא מרפאת פצעים שבלב, אבל עבודה בקבוצה עם תמיכה כן.. לאט לאט. אני הולך לסנגהה כמעט שנתיים. גם כשיש לי התנגדות גדולה לרעיונות ולקבוצה, אני ממשיך ללכת, וכעבור זמן מה ההתנגדות מתפוגגת. גיליתי סוגים חדשים של מדיטציה, ולמדתי מחדש מה זה בכלל מדיטציה. למדתי איך לעזוב את האחיזה מדוגמות שתקועות לי בראש, ובכלל להודות שהן שם. גיליתי את הכח של שיתוף, ויותר מזה – למדתי להקשיב באמת לאחר. רק לראות את דיה מקשיבה למי שמדבר זה עבורי שיעור גדול. צעד צעד, אני מאפשר לעצמי לשתף מול קבוצה את מה שבאמת עובר עלי, ולא סיפור שיש לי על עצמי. זה תהליך של גילוי עצמי מתמשך. אני מגלה מי אני באמת. אני בעצם לומד מה זה אומר 'אמת', מעבר לרעיונות פילוסופיים. מה זה בכלל ערך, ושהערך העליון עבורי הוא 'אמת'. בסנגהה יותר מבכל מקום אחר אני חווה התפתחות כפולה: * בכיוון של ההתעוררות, אני משחרר את האחיזה בקונספט של 'אני', שזה אומר שאני הרבה פחות נתפס לכל מחשבה שרצה לי בראש. החויוה שלי של 'כאן ועכשיו' הרבה יותר נוכחת – זה משהו שרדפתי אחריו שנים וכבר לא האמנתי שזה אפשרי. * כיוון של 'ילד פנימי', או בעצם, של העצמי, הגוף, מערכת העצבים, אני מגלה מי אני. לא הרעיונות שיש לי על עצמי. כשאני מדבר מול הקבוצה אני רואה ממה אני באמת פוחד, מה אשכרה יוצא לי מהפה – זה מי שאני באותו רגע. זה לפעמים מזעזע, כי עד שאני לא עוד מול "העולם", אני מאמין שאני משהו אחר לגמרי.. אני לומד לקבל את עצמי כמו שאני, על כל האספקטים שעולים. אני לומד לפתח אגו בריא, בטחון עצמי, יכולת הכלה של האחר וחמלה. אין סתירה בין שני הכיוונים האלה, הם הולכים יחד ומזינים זה את זה. אני חייב להודות לדיה על כל מה שכתבתי לעיל. דיה היא עבורי מורה, מנחה, חברה, מטפלת ולפעמים גם אמא. הנוכחות שלה היא משהו שלא אוכל להעביר פה במילים, אבל כן אוכל להגיד שכל מפגש ללא יוצא מן הכלל דיה אותנטית, קשובה לכל אחד מהמשתתפים ועונה תמיד את התשובה המדויקת ביותר שמתאימה למי שמולה, בין אם מדובר בתשובה לוגית, חווייתית או אפילו סתם קריצה. לסנגהה הגעתי שבור, ועכשיו אני מרגיש שסוף סוף המסע שלי מתחיל…" אלעד מושקוביץ

הסנגהה מהתעוררות להארה –
מפגשים חד שבועיים של מדיטציה ושיח אמת (סטסנג) בימי רביעי בתל אביב

ימי רביעי – בשעה 20:00
בכתובת - רח' בן שמן 4 תל אביב. קומה 3 מימין למעלית

פרטים נוספים:
חבר חדש המצטרף לסנגהה מתחייב לחודשים.
ניתן לבוא למפגש ניסיון ולהצטרף
חברי סנגהה וותיקים מוזמנים להגיע כל השנה.
מחיר ערב סנגהה – 100 שח.

  • טלפון לפרטים: 054-4650450  (אורן)

 *לקבלת פרטים נוספים ומענה על שאלות ממני במייל – אתם מוזמנים ליצור איתי קשר 

או להשאיר פרטים בטופס למטה ואחזור בהקדם: